רבי אליעזר יחזקאל פאפו בעל "הפלא יועץ" זיע''א:

הגאון העניו, החסיד הקדוש,הדרשן המופלא, המחבר הכישרוני,אשר ספריו הכבירים, נתקבלו בהערצה וחיבה במשך הדורות בכל תפוצות ישראל. ובמיוחד ספרו המוסרי אפוף ניחוח הטהור,''הפלא יועץ'' שבו סידר אילוף בינה ,תיקון המידות והמעשים,הדרכה והכוונה נאותה ודרך חיים מוסרית קלה ומתוקה.

רבי אליעזר ב''ר יצחק פאפו(וכך כתב על אביו רבי יצחק פאפו בספרו "פלא יועץ" בערך "חולה" ...ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה. כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר:בקשת "לך אלי תשוקתי", ושאר ודויים ותחינות של יום הכיפורים,ופלגי מים ירדו עניו,אשרי עין ראתה אלה. וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו: ראו ספו של בשר ודם! עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו...(שם אימו בלנקה ע''ה) שאורו זרח בעולם בשנת תקמ''ו (1785) בעיר סארייבו במדינת בוסנייה שליד הים הארדיטי וארצות הבלקן בשנים שמלחמות הנוצרים והמוסלמים (כמובא בספר הדורות הראשונים שזה היה בימי השולטאנים מוסטאפה השלישי ועבדול חמיד הראשון (1757-1789)

ויתרה טורקיה על חצי האי קרים לטובת הצאר הרוסי ונסוגה מערבה מן הנהר פרוט) היו תכופות וערים אלו עברו משלטון לשלטון כאשר היהודים הם הקורבן. (יהודים שבאו לבולגריה מספרד ופורטוגל ומהאיים הקרובים למדינות הללו היו דוברי ''קסטילינו'' ו''פורטוגיז'' שפות קרובות אחת לרעותה. יהודים אלו באו והתיישבו בבולגריה לאחר גירושם( 1492-1498 )לפי הצווים של מלך פורטוגל וספרד)רבותיו
את חינוכו הטהור קנה מחכמי דורו המופלגים, וזכה ליצוק מים לידי החכמים הגדולים רבי אליהו חאיון, רבי משה דאנון,

ועוד,שצמחו לתפארת בישיבת רבי חיים מוסאפייה תלמיד הגאון הגדול, ענק שבענקים, רבי דוד פארדו בעל מחבר הספרים:, משכיל לדוד, על התורה, למנצח לדוד על הש''ס, אשר במסירות נפש הקים בסארייבו ובמדינות בולגריה ישיבות פאר והחזיר העטרה ליושנה. והוא עצמו מצד אימו יוסטינה נין רבי שמואל פאפו הראשון, שהיה קדוש וטהור זך ועניו, חכם ובקי באוצרות התורה. בגיל 11 שנים עוד לפני הבר מצווה הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו.

את דרשת ''הבר מצווה'' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, משולב מדרש ופרשת שבוע ולקחי מוסר עצומים. במשך כמה שעות בסיימו הכריזו רבותיו, כי ימנה בין חבורת החכמים הגדולים ולא בין החכמים הצעירים ולמרות גילו הרך. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. במעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים. בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל לפרוץ מעיין תורתו חוצה והעלה בכתב חידושי תורתו באופן מסודר ומדהים, בספרו ''חודש האביב'' אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.

תלמידיו:

וכבר העמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו ברכת רבו זיע''א.)

וזכה רבי משה ושימש כראש אב בית הדין בחברון והיה חתנו של רבי אליהו סלימאן מני רבה הראשי של חברון. רבינו עמד במסירות נפש והקדיש זמן, לבקר כל חולה בעירו. ועודדם להאמין שהכל משמים, ואין הקב''ה הרחמן,מכה את ברואיו לחינם, וכן נהג מורנו לנחם אבלים ולעודדם בדברי תנחומים. על עצמו נהג חומרות יתירות. ולא הטילן על שום אדם, אלא להיפך. נשא ונתן עם הציבור בחום וחן, חיבה וקירוב, נועם ושמחה שכבשו את בני שיחו כבר בדקות הראשונות. תיקן תפילות רבות לאירועים שונים, ומן השמים הסכימו עימו.

וחיבר ספר שלם ''בית תפילה'' על כל התפילות. מרוב קדושתו וקירובו לבורא עולם. היה מרבה בתפילות שחיבר לבוראו. ושח עימו כתלמיד לפני רבו. ומעשה שהיה ערב שבת אחת הוכרח לנסוע מעירו ורנא לעיר סיליסטרא. והכרח נסיעתו נודע לו אחר הצהרים. ועם יציאתו לדרך הבין שהעגלון וסוסיו עצלים עוד לא עברו מחצית הדרך בנסיעתם האיטית והשבת קרבה. ומה יעשה? האם חלילה יחלל שבת לראשונה בחייו? עצם עיניו, פנה לבורא עולם בתפילה ובתחינה שלא יגרם על ידו חילול שבת ושיזכהו הקדוש ברוך הוא לקפיצת הדרך.

ולפתע נרדם העגלון, והסוסים אצים רצים. ולא עברו דקות והגיעו לשערי בית הכנסת שבסילסטרא. לפליאת העגלון שתמה, כלום ישנתי כל כך הרבה שעות? ואיך ידעו הסוסים היעד? ורבינו הגיע בדיוק בעת קבלת שבת לפני התפילה. במשך כל ימי שבתו וכהונתו כרב בעיר סיליסטרא במשך שמונה שנים,לא נפטר בה אדם צעיר לימים, אלה אחר שנות זקנה. במשך השנים נעשו ונפלאות לתושבים היהודים. שיקצר המצע מלתארם.

ועל כל נס, עשה סעודת הודיה לבורא שהצילם מכל צרה. והכל נרשם לזיכרון בפנקס הקהילה לדורות.שנה לפני פטירתו חלה בחולי הכבד, שאין סיכוי להחלים. וביקש רחמים להבריא. ונוסף לשמו יחזקאל כי כך הראו לו בחלום מחלתו.אשת חבר רבנו זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה וחסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. ולרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות.

בניו:

רבי יהודה(רבי יהודה ב''ר אליעזר פאפו חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'' נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''בנו היה ע''ש אביו רבי אליעזר פאפו, אף הוא מחכמי ירושלים ת''ו) בנו השני רבי מנחם.

חתניו:

ובתו שרה, שנישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'',ששימש ראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים.ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו.(מובא מעשה שהיה עם הרב חתנו של "הפלא יועץ" רבי אהרון עזריאל זצ"ל, שבאמצע הדפסת ספרו שו"ת: "כפי אהרון" נפל הרב למשכב במחלה קשה, וכמעט התייאשו הרופאים מחייו. אזי. בליל י' בשבט יום פטירת רבי שלום שרעבי זיע"א,מייסד בית המדרש "בית אל" אשר רבי אהרון עמד בראשו, אירע לו נס וכך הוא כותב בספרו,...

נזכרתי כי ביום י' שבט הוא יום פטירת מאור עינינו עט"ר וצניף תפארתנו,איש אלוקים נורא מאוד,מורנו הרב שר שלום מזרחי שרעבי זיע"א,... ויהי בחצי הלילה והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה', ועמד בפני בפנים שוחקות.אמרתי לו: מי אתה אדוני?
השיב לי: אני שלום מזרחי. ...ממש נבהלתי באותה שעה.שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון:

שמעתי שאתה מדפיס ספר אחד. השבתי לו: כן אדוני,עטרת ראשי,מאשר חנן אלוקים את עבדו לפי קוצר השגתי,הנני מעלה על מכבש הדפוס קונטרס קטן קראתי בשם
"כפי אהרון" לזכות עצמי,ולקטנים אשר בגילי, אמר לי: מדוע אתה חותם אענ"ה? השבתי לו: כי שם רמז שמי הקטן ושם מר אבי ז"ל. אמר לי בפנים שוחקות: עוד יש טעם אחר לחתימה בשם "אענ"ה", אהרון עזריאל ניסי ה' ותכף הלך לפני ...ואני התעוררתי מתרדמתי,וישבתי על המטה,ואשתומם על המראה הגדול הזה ולא ידעתי פירוש "ניסי ה' מהו.

עד שנתיישבתי מעט, ונזכרת,כי לשון הפסוק הוא,ויקרא לו ה' ניסי (שמות י"ז) פרש"י ז"ל: ה' העושה לי נס. אז אמרתי, כי יום בשורה היום הזה, ומוה"ר השמ"ש התפלל עלי, ובזכותו נתבטל הגזר דין הקשה שהיה עלי. ומן השמים עשו לי נס,ופדו משחת חיי. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד. בשנת תקפ''ז (1827) נודע לרבנו בחלום, כי נגזרה גזרה קשה על יושבי עירו ועליו להחליט,או שיפטרו במגיפה אלפי יהודים. או שיקבל עליו מיתה ותהא זו כפרה לציבור.

ענה בחלום, מסכים אני להיות עולה לכפרת הדור. והודיע בצער לבני הקהילה, אשר ביכהו. והבטיח שמי שילך ללוותו לקברו, או מי שילך לקברו, כשהוא אחר טבילה במקווה כשר ויתפלל בלב נשבר, הוא יהא ערב ומבטיח שתקובל תפילתו(וזכינו בדורנו זה שמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, יסד מקווה טהרה סמוך לקברו של רבנו בעל "הפלא יועץ") . ומאות ניצולו וזכו לישועות רבות בעשותם כך. וביום כ' תשרי תקפ''ח (1828) בהיות רבנו בן מ''ב שנים בלבד.מסר נשמתו הטהורה לבוראו.

ונטמן בבית העלמין היהודי. וכשכבשו הרוסים את העיר, החלו לחרוש את בית הקברות היהודי, לשם הקמת כנסיה נוצרית. וכשהגיעו למצבתו, לא יכלו לעוקרה ולא לפוצצה. ולפתע ראו שהמצבה החלה לשקוע עמוק באדמה. נבהלו והבינו שאיש קדוש טמון פה. והפסיקו את עבודתם. ורק חלק העליון של עמוד המצבה נשאר למזכרת מעל פני האדמה. חיבורי תורתו: אורות אלים, "אלף המגן", "בית תפילה", "דן ידין", " חודש האביב", "חסד לאלפים" ב' חלקים, יעלזו חסידים, "פלא יועץ". זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.

Under Leadership of Rabbi Pinto Yeoshiau Shlita | haravpinto.com function